|
המאסטר רון מזרחי הקדיש את חייו לאמנות קרב המגע. הוא מתאמן כבר 37 שנים, מתוכן 25 בתור מדריך. הוא בעל הדרגה הרשמית הגבוהה ביותר בקרב מגע אשר מתגורר בארה"ב. דור שמיני למשפחתו בישראל, רון נולד בחדרה בשנת 1963 וגדל בקיבוץ גן שמואל. כבר בגיל 7 הוא התאמן ארבע פעמים בשבוע בקרב מגע עם חיים זוט. חיים נשאר המאמן והמורה הרוחני של רון עד עצם היום הזה.
רון הוגדר ככשרון טבעי בקרב מגע, והפך לחלק מקבוצה של תלמידים נאמנים לחיים זוט ולמכון שלו. בשנת 1979, הוא השתתף בקורס עוזרי מדריכי קרב מגע באגודה לקרב מגע ישראלי בנתניה. לאחר מכן הוא החל ללמד קרב מגע בקיבוץ גן שמואל. בשנת 1980, הוא השתתף בקורס מדריכי קרב מגע ואז הפך למדריך מורשה וקיבל תעודה ממכון וינגייט על השלמת קורס המדריכים. הוא המשיך ללמד קרב מגע בגן שמואל עוד שנה ובד בבד המשיך להרחיב את מיומנותו בתחום על ידי אימון שקדני.
בנובמבר 1981, רון התגייס לצה"ל. הוא התנדב לחטיבת הצנחנים והגיע לדרגת סמל במהלך שירותו הצבאי. הוא נכנס ללבנון בשלהי יוני 1982 והשתתף בתקיפה הראשונית של מלחמת לבנון הראשונה. הוא בילה את מרבית שירותו הצבאי בתוך לבנון או בסיורי שמירה על גבול ישראל-סוריה. במהלך התקופה הזו הוא המשיך להתאמן בקרב מגע ולקראת סיום שירותו הצבאי הוא נבחר ללמד את היחידה שלו קרב מגע. כאשר רון השתחרר מצה"ל בשנת 1984 הוא שב הביתה עם תחושת מחוייבות עמוקה להמשיך את האימונים שלו עם חיים זוט והיה נחוש בדעתו להשריש באנשים אחרים את חוש הזכות והאחריות של כל אדם להגן על עצמו, על משפחתו ועל ארץ מולדתו.
רון המשיך להתגורר בישראל שנה נוספת, במהלכה למד ולימד קרב מגע עם חיים. בשנת 1986, הוא עזב את ישראל ועבר לגור בארה"ב, שם המשיך את האימונים שלו והחל ללמד קרב מגע. בשנת 1993, רון חזר לישראל ונפגש עם אימי וחיים כדי לדון איתם על תוכניתו לפתוח בית ספר ללימוד קרב מגע בארה"ב. רון הרגיש מחוייבות לכבד את האנשים אשר העניקו כיוון לחייו על ידי כך שימשיך את המסורת שהם יצרו, ועם הכבוד המירבי הוא ביקש את ברכתם ועצתם. בתמורה, חיים הפגין את גאוותו והתלהבותו מהרעיון של רון--- הקמתו של בית ספר לקרב מגע בארה"ב שמוסמך כראוי ללימוד השיטה. כאשר רון שב לארה"ב, הוא פתח את בית הספר הראשון בארה"ב אשר הוסמך על ידי האגודה לקרב מגע ישראלי (ראה מסמך).
כאשר האגודה לקרב מגע ישראלי החלה להתפרק, חיים זוט, שרצה להימנע מהפוליטיקה והחמדנות למשרת יורשו של אימי, הקים ארגון חדש בשם: העמותה לקרב מגע בינלאומי – קפא"פ (קרב פנים אל פנים). הוא הציע לרון להיות נציג הארגון בארה"ב. בתגובה לכך, רון, דרור ביקל וסת' רוזן הקימו את האיגוד לקרב מגע – ארגון ללא מטרות רווח של בתי ספר המסורים לשימור העקרונות שהוטוו במקור על ידי אימי שדה אור ולהענקת אימון באיכות הגבוהה הנדרשת על ידי בתי הספר של חיים זוט.
בשנת 2001, רון התחיל ללמד בקולג' למשפט פלילי על שם ג'ון ג'יי בעיר ניו יורק. הוא ממשיך ללמד שם גם היום. במהלך שנותיו כמדריך קרב מגע, רון אימן אלפי תלמידים כולל אזרחים, אנשי אכיפת חוק, וקבוצות צבאיות. הוא ערך סמינרים וסדנאות לימוד על כל ההיבטים של אמנות לחימה זו, ופיתח מערכת של חילוף מידע עם מדריכי קרב מגע בישראל וגם עם מדריכים של אמנויות לחימה אחרות בארה"ב. היכל התהילה לאמנויות הלחימה של ארה"ב העניק לרון את פרס "מדריך קרב המגע של השנה". הוא גם קיבל את פרס "התרומה המיוחדת לאמנויות הלחימה של היכל התהילה למאמן בכיר" מהמגזין "אקשן אמנויות לחימה". בשנת 2005, רון קיבל את התואר מדריך מומחה על ידי העמותה לקרב מגע בינלאומי – קפא"פ. הוא מדריך קרב המגע היחיד שמחזיק בתואר זה מחוץ לגבולות ישראל.
לאחר 25 שנים כמדריך, רון עדיין מלמד כמעט את כל הכיתות שלו. הוא מאמין שתפקידו בתור מדריך אמנויות לחימה הוא לשנות את חיי תלמידיו והוא פועל למען האמונה הזו באופן יומיומי. למרות שהוא מקווה שהתלמידים שלו לעולם לא יצטרכו להשתמש בקרב מגע כדי להגן על עצמם, הפילוסופיה של רון היא להכין כל אדם לאפשרות שהוא יצטרך להגן על עצמו מפני תקיפה. המטרה של רון היא שהתלמידים שלו בסופו של דבר יהיו מתאמנים ומדריכים יותר טובים ממנו. כאשר מטרה זו תוגשם, הוא אומר, הוא יידע שזכה להצלחה.
|